היציאה מהארון: הבגדים הגדולים והאישה שהתחבאה שם
כאימא לשלוש בנות קטנות, אימצתי סגנון לבוש לא ייחודי שהתבסס על חולצה גדולה מעוטרת בכתמי פליטות טריות ו/או כתמים ותיקים יותר עם טייץ תואמים (רצוי שחורים כי שחור מרזה לא?), בקיצור מראה מרושל וממש לא נון- שלאנטי (גם לא שאנטי). השיקול המנחה היה שיהיה נוח ואם יתלכלך לא נורא, הרי אני לשירות הילדות.
הכרתי את כל הטריקים וגם למדתי לשכלל אותם: רק מכנסיים עם גומי, שמלות כפריות מאוד עתירות בד, דגש על בדי סטרץ’ ותכשיטים גדולים.
הארון שלי כלל בגדים במגוון מידות עולה ורחב, כי אותי לא יתפסו לא מוכנה במידה הראויה.
גם בתקופות בהן רזיתי, המשכתי ללבוש את אותם בגדים רק שעכשיו הם היו גדולים עלי ואני הייתי מרוצה.
לא צריך להיות סטייליסטית מדופלמת כדי להבין שהמראה לא היה בעל אמירה אופנתית מגובשת.
כשהייתי שמנה לא אהבתי את עצמי. המקלחת הייתה מהירה כי צריך בלי פינוקי קרם גוף ובכלל, פעמים רבות העדפתי להישאר בבית, מול הטלוויזיה עם קערת חטיפים, במקום לצאת ולהתעמת עם איך שאני נראת ואיך להתלבש. עם השינוי באורח החיים, התחלתי לטפח את עצמי ולנטוש את המראה המוזנח.
זה התחיל דווקא עם בגדי ספורט. כשהתחלתי לעשות ספורט הייתה לי מערכת לבוש אחת – טי שירט גדולה וטייץ כמובן. באותה תקופה, עשיתי ספורט פעם פעמיים בשבוע. בין לבין מכבסת תולה וזהו. כשתדירות הפעמים שעשיתי ספורט גדלה, הייתי צריכה להגדיל את מלתחת בגדי הספורט שלי. חברה שנכנסה להריון הורישה לי את בגדי הספורט שלה ואני ראיתי כי טוב.
ביום הולדת ארבעים, אמרתי לכל מי ששאל שאשמח לקבל בגדי ספורט וכך העשרתי את מלתחת בגדי הספורט שלי. פתאום היה חשוב לי ללבוש בגדי ספורט צמודים שיאפשרו לי לבצע את התרגילים כנדרש, לראות את הגוף מתעצב ואת השרירים עובדים. נהנתי לראות אותי במראה בחדר הכושר.
השלב הבא היה להעיף את כל האוהלים והמכנסיים עם הגומי מהארון. אני הרי לא מתכוונת לחזור אליהם אז למה לשמור אותם?.
היום דרך אגב, אני עושה סדר בארון פעם בחצי שנה ושמחה לתת את כל הבגדים שאני לא לובשת.
אז מה אני אומרת בעצם? שזאת משימה לא פשוט אבל כשמתחילים זה כיף מאוד – לחגוג את השינוי וליהנות מהדרך כי הדרך, כמילות השיר “ארוכה היא ורבה”.
המשימה הזאת מכריחה אתכם לשים את עצמכם בראש סולם העדיפויות של עצמכם. כי אם אתם לא אז מי?
להקפיד להראות טוב (תאמינו לי בגדים גדולים עליכם בשתי מידות, לא נראים טוב).
ולפרגן לעצמכם – תספורת חדשה, קרם גוף ריחני לאחר המקלחת, פריט לבוש חדש, קורס חדש שרציתם ללמוד או בייביסטר לילדים וללכת לעשות ספורט.
גם לי לקח זמן ללמוד שאם אני דואגת לעצמי, זה בסדר לגמרי ובטח שזה לא על חשבון האחרים. זה לא הופך אותי לאימא פחות טובה או בת זוג פחות משקיעה. נהפוך הוא.
כשאתם לומדים להיות גאים בדרך שבחרתם, בשינוי שאתם עושים, אפשר לאהוב מבפנים ומבחוץ.
ובעיקר, להמשיך הלאה.
תגובות
עדיין אין תגובות.