יום האשה

לפני כשנים עשר שנים בערך הפתעתי את אמא שלי
ביום שישי בבוקר, הודעתי לה:
״אמא תהיי מוכנה, תכף אני מגיעה לאסוף אותך, ובלי שאלות״
להוציא את אמא שלי מהבית ביום שישי זה מדע בדיוני,
לכן העדפתי לא לתת לה זמן הערכות אלא להפתיע.
וכך היה. אספתי אותה
ונסענו לנו יחד ליום שישי של כיף,
הגענו ליפו וכל בתי הקפה היו עמוסים באנשים
ואמא שלי הייתה בשוק:
״מה זה אף אחד לא מבשל לשבת, איך יש להם זמן לשבת ככה??״ ואמרתי לה:
אמא, תנסי משהו אחר פעם אחת, תני לי לפנק אותך
בשישי בבוקר, תתמסרי לרגע, אל תתייסרי, פשוט תהני!״.
והיא התמסרה ונהנתה מכל שניה.
רק חבל שזה קרה מעט מידי ומאוחר מידי..

סיפרתי לא פעם שגדלתי בפתח תקוה בדירה קטנה בשיכון רכבת,
חלקנו שני חדרים, הורי, ההורים של אבי אחיי ואני, שבע נפשות
חדר רחצה קטנטן, מטבח פיצפון וטונות של יצירתיות.

כשהתנאים כל כך מאתגרים היצירתיות היא משאב משמעותי ולשמחתי לאמא שלי היה ממנו בשפע.
אמא מעולם לא הרימה את קולה.
אין לי ולו זיכרון ילדות אחד שבו היא צועקת עלי או רבה
עם אבי או מתלוננת על משהו.
אבל גם אין לי זיכרון אחד של אמא שלי חולמת על משהו לעצמה.
כילדה סקרנית אני זוכרת ששאלתי:
״אמא מה יגרום לך אושר?״
והיא השיבה:
״כשאת והאחים שלך מאושרים אני מאושרת״
וכך הבנתי שהחלומות של אמא שלי היא שאחיי ואני נהיה מאושרים,
האמנתי שהאושר של אמא שלי הוא באחריותי וזו הייתה אחריות כבדה, כי לא תמיד הייתי מאושרת.

כשאמא שלי חלתה ונחלשה,
שעות מרובות היינו יושבות ומשוחחות.
וכך גיליתי בין השורות הרבה דברים קטנים שהסבו לאמי אושר גדול,
חלקם כלל לא היו קשורים באחיי או בי הם היו לגמרי שלה.
פינוקים קטנים
שקשורים לבילוי עם חברה או סרט טוב,
טיולים עם האחים שלה וסתם לנוח – אלו רק חלק קטן מהדברים שאהבה אך לא העזה לעשות.
הלוואי ואמא שלי הייתה מעניקה יותר לעצמה.
הלוואי והייתה דורשת יותר לעצמה,
היא לא האמינה שיש מקום לחלומות שלה
ולהנאות הקטנות שהרגישו לה כמו מותרות.

יום האישה חל השנה ביום שישי ואני חולמת
ובדמיוני אני מחבקת את אמא חזק ולוחשת באוזניה:
״אמא תודה על כל מה שהענקת לי כי בזכותך אני כן חולמת,
הענקת לי כל כך הרבה חום ואהבה ובאופן אכזרי בלכתך מאיתנו הראית לי שחשוב
להעניק אהבה גם לעצמנו זה לא במקום אהבה לאחר.
אמא לקחתי ממך הרבה מאוד דברים ובמובנים רבים אנחנו מאוד דומות אבל על דבר אחד וויתרתי עם השנים-
על המחשבה שהאושר שלי תלוי בבנותי.
האושר שלי הוא באחריותי והחלמות שלי הן חובתי.
אני משתדלת להעביר זאת לבנותיי בדרך הכי טובה שיש –
מתן דוגמא אישית״

אמא אהובה הלוואי והיית מרשה לעצמך לחלום ומבינה שמגיע לה פשוט ליהנות מבלי להצטדק ובלי להתייסר.

כל מהפכה מתחילה בזכות הבסיסית לחלום עבור עצמנו ולהעז להגשים את החלום.

יום האשה שמח!