ואז מגיע יום מבאס. מבאס זאת לא מילה… מיליון דברים על הפרק ושום דבר לא זז.
אני מרגישה מותשת, חסרת מוטיבציה, מתוסכלת ובאופן כללי נטולת אנרגיה ובלי אוויר.
יום כזה שאני לא מספיקה לעשות את מה שאני רוצה ולא מרוצה ממה שאני עושה.
אמצע היום ואני מתפללת שיגמר כבר, שמשהו יקרה ואני אחזור לנשום.
הרגשה מוזרה שהכול בסדר אבל משהו לא בסדר.
שמשהו תקוע והמשהו הזה זאת – אני. משהו לא עובד “על פי הספר” .
כשאחת מהילדות שלי עוברת יום כזה אני הרי יודעת בדיוק מה להגיד ולעשות כדי לעזור לה .
איך זה שזה קורה לי אני שוכחת מהכול כשכל מה שאני צריכה זה פשוט לעשות לעצמי בעצמי.

אז מה אפשר לעשות כדי להתחיל מחדש יום מבאס?
1. לעצור – מהסיבה הפשוטה שכדי להתחיל מחדש צריך קודם לעצור.
לא להיאבק עם המצב אלא להכיר בו ופשוט להיות בו. אין “דרמה” – הכול בסדר! גם הימים האלה
הם חלק “מהספר” – הספר שקוראים לו “חיים”. ועכשיו,
אני צריכה להזכיר לעצמי שבידי הבחירה והכלים להתמודד עם יום כזה. מבאס ככל שיהיה.

2. לפרגן לעצמי הפסקה – לעשות ריסטרט אמתי כלומר, לשנות מקום ואווירה,
לצאת מהבית, ללכת לטייל, ללכת לים, להקשיב למוסיקה האהובה עלי או לעשות מדיטציה.
מה שעושה טוב . כאן ועכשיו. לפעול מיד ולא לתת לדכדוך להשתלט.
אגב במארז האודיו שלי יש גם מדיטציה שנועדה בדיוק בשביל זה.

3. לכתוב – בזמן הטיול או אחריו, אני חוזרת למחברת שלי
ועונה לעצמי על שלוש שאלות ש”עושות לי סדר” ומטעינות אותי באנרגיה.
א. מה הם הדברים שאני מודה עליהם בחיי?
ב. מה 3 הדברים שאני רוצה לקדם עד סוף היום?
ג. מה אני אפרגן לעצמי אחרי שאשיג אותם?
התגמול יכול להיות קפה עם חברה, דייט עם יואב או סרט עם הבנות. מה שבא לי!

4. לשתף ולא ל”שמור בבטן”– אני מאמינה בכוחה של סביבה תומכת ומחזקת,
גם בעליות וגם במורדות. זה בדיוק הזמן לשיחה עם אדם קרוב ו”נכון” כלומר,
משהו שלא יעודד את הביאוס אלא יראה את “הכוס המלאה”.

5. להתחיל מהתחלה. שוב. – לשאול את עצמי האם בתחילת היום היה לי לוח זמנים ברור?
ידעתי מה התכניות שלי או פשוט הגבתי לאחרים?
האם יזמתי או הוצפתי מכל המשימות שמנהלות אותי?
האם אבדתי את הדרך או פשוט לא הייתה לי?
בודקת מחדש מה המשימות שלי להיום- עם מי אני רוצה לדבר?
מה אני צריכה לקדם? בקיצור, מכוונת מחדש את ה GPS שלי.

6. לצאת מעצמי – לפעמים, התעסקות יתרה בעצמי רק מחמירה את המצב,
במצבים כאלה אני מאתגרת את עצמי בשאלה: מה אני יכולה לעשות עכשיו למען משהו אחר?
לקפוץ לביקור לאבא שלי שלא ראיתיו ממזמן או להרים טלפון לאחותי.
הנתינה לאחר “מאווררת” מעצמנו ומאפשר הטענת אנרגיה להתחיל מחדש.

7. לדבר עם עצמי – שוב. פשוט לעצום עיניים (יכולה לעשות את זה בים מסעיף 2)
ולהגיד לעצמי כמנטרה: הכול בסדר. הכול יהיה בסדר.
יש לך סבלנות ואמונה במה שאת עושה.
לך יש את הבחירה והיכולת להטעין את עצמך באנרגיה חדשה ולהתחיל את היום מהתחלה.
אם פעם אחת לא משכנעת אז עוד פעם ו… עוד פעם.

מקווה שאחת מההמלצות שלי תעבוד עבורך, כמו בשבילי.
הבשורה המשמחת היא שזה עובר… ותמיד יש יום חדש להתחיל מהתחלה.

מיכל צפיר