עוד לפני סערת הסלמונלה הנוכחית ולפני הבאה…(בתקווה שלא תגיע)
הוזמנתי לביקור במפעל “צבר”, סלטי צבר.
התגובה הראשונית שלי הייתה מה לי ולביקור במפעל מזון?
סיבות “למה לא” היו לי בשפע.

א. אני באופן אישי לא מנגבת באופן שוטף,
לצערי חומוס עושה לי בלגן.

ב. אני בעד צריכת מזון הכי קרוב שאפשר לצורתו הטבעית.
מודה שסלטים מפס ייצור תעשייתי לא מתקשרים לי ל”צורה טבעית”.

לעומת זאת,
בני משפחתי חובבי חומוס.

אני משרתת קהל עצום של לקוחות, בהרצאות ובסדנאות שלי
ואני נשאלת רבות על פתרונות זמינים לתפריט המשפחתי
ובנוסף אם חברת מזון בוחרת מרצונה החופשי לאפשר לי הצצה
אל תוך תהליך ייצור? מי אני שאפספס הזדמנות כזו.
אז הלכתי.
כדי לראות, לשמוע, לדעת באמת את כל האמת
ואז להחליט ולבחור.

האמת שהתרשמתי מאוד, מהמקום עצמו, מאנשי הצוות,
מהחזון אך בעיקר מתהליך היצור וחומרי הגלם.
ראיתי במו עיני את תהליך הכנת החומוס
על שלביו השונים: משלב הניפוי של גרגרי החומוס, ההשריה ועד הטחינה.
למדתי לגבי היחס בין החומוס לטחינה ועל העובדה שהדברים היחידים
שמתווספים אליהם זה – לימון, מלח וכמות מזערית של חומר משמר.

כל מוצר, בטרם עוזב את המפעל,
עובר בדיקות קפדניות ובכלל מתקיים
דיאלוג קבוע מול הלקוחות ורצון כן לתת מענה לכל סוגיה.
לא עמדתי בפיתוי ואפילו טעמתי את החומוס הטרי טרם אריזתו
וצאתו למסעותיו בעולם והיה לי מאוד מאוד טעים.

אפילו נתנה לי הזכות לראות את פס הייצור של הסלטים
ושמחתי לגלות שאין שם מחסני ירקות ענקיים מאחר
וכל יום מתקבלת סחורה חדשה של ירקות טריים
המשמשים להכנת הסלטים באותו היום.
כל תהליך הייצור של הסלטים נעשה
באופן הכי קרוב לתהליך הכנה בייתי – ממש סוג של מטבח גדול
חלק מהפעולות מתבצעות ממש ידנית (עם כפפות כמובן)
ולא מכונות כפי שלעיתים נדמה לנו.
“אוכל עושים מאהבה” זו כנראה לא סיסמה 🙂 .

אז בתקופת “טרום אורח חיים בריא” שאימצתי,
רוב המזון שהיה נכנס אלי לעגלת הסופר,
למקרר ולגופי היה מעובד ומשועבד.
משקאות מוגזים ודיאט נראו לי בחירה לגיטימית ובריאה
ושניצל תירס מבחינתי היה “ירק”.

כיום אני יודעת שמזון מזין חשוב שיכיל חומרי גלם איכותיים
וקרובים לצורתם הטבעית,
אך על אף העובדה שבחרתי לנהל אורח חיים בריא,
עדיין אין לי גינת ירק פרטית,
אני לא משרה גרגרי חומוס כל ערב
ובני משפחתי לא אוכלים חומוס מעשה ידיי
וכן…גם אני מזמינה מזון מוכן מידיי פעם.
הייתי רוצה להכין חומוס לבד? אולי. לפעמיים. בכיף.
אבל שגרת היומיום שלי עמוסה בדברים נוספים
כך שאני צריכה לעשות בחירות.
מה אני עושה יותר ומה פחות.
והתשובה היא תמיד – איזון.
כן יש אידאל החיים הבריאים ויש את החיים עצמם.
החוכמה למצוא את האיזון בניהם וליהנות מבריאות טובה,
בריאות היא מכלול של דברים והיא איננה תלויה רק במזון כזה או אחר.