לפעמים אני רק על תקן האישה של יואב.
בסופשבוע הקרוב אני מצטרפת אליו ואל המשלחת הישראלית באירוויזיון בקייב.
זאת השנה השלישית שהזוכה בתוכנית הטלוויזיה ה “כוכב הבא” הוא הנציג לאירוויזיון,
יואב הוא הבמאי ועורך התוכנית אך גם זה שמביים את השיר בתחרות האירוויזיון,
וכך יוצא שאני זוכה להצטרף אליו לשלושת הימים האחרונים בהן מתקיימת התחרות.

האיש שלי עושה דברים יצירתיים ופורצי דרך
ואני שמחה להיות לצידו ביומיום ובאירועים מיוחדים,
כמו זה שעומד להתרחש בימים הקרובים.
עברו עשרות שנים מאז שהאירוויזיון היה אירוע תרבותי מולו עם ישראל
עצר את נשימתו והחזיק אצבעות
כדי לראות האם הנציג שלנו לאותה שנה יקבל את הניקוד המצופה.

בשנים האחרונות יש לנו יוטיוב,
MTV ועולם המוסיקה הפך להיות כפר גלובלי ענק של מוסיקה וסגנונות.
ובכל זאת בשנתיים האחרונות העם ליווה את נציגנו,
נדב גדג’ וחובי סטאר ותמך בכל האירוע מרחוק.

כשאני כותבת שורות אלה אנחנו ערב לפני חצי הגמר ואין לי מושג אם אימרי זיו,
הנציג שלנו לאירוויזיון השנה, יעפיל אל הגמר.
אבל כצופה פעילה מהצד,
אני יודעת בוודאות שכל העוסקים במלאכה,
עד האחרון שבהם,
עשו ועושים עדיין את הטוב ביותר כדי שאימרי יעלה על הבמה
וייתן את השואו הטוב ביותר שהוא יכול לתת.
הרבה מאוד אנשים, המון פרטים,
ואמרי עצמו שמתאמן, מתרגל, מתחשל וגם… צריך לשיר בסוף.

עבורי האירוויזיון הוא עוד הזדמנות לראות את יואב בפעולה.
עושה את מה שהוא אוהב ו”מנצח” על תזמורת של אנשים,
אחראי על כל פן וחלק של התוצר הסופי.
בזכות יואב אני לומדת דברים חדשים ונחשפת לתהליך עבודה
מרתק ושיתוף פעולה חוצה גבולות.
למשל, חודש לפני האירוע,
יואב שולח את העמדה של השיר.
הארץ המארחת מעמידה את הכוראוגרפיה עם סטטיסטים על הבמה ושולחת צילום,
יואב רואה ומעיר הערות.

הכול חייב להיות מאורגן ומתוקתק כי על הבמה עצמה יש 3 חזרות בלבד.
“נאמבר” אחד של שלוש דקות שמאחוריו עבודת הכנה מדויקת וצוות מיומן ומקצועי.
יש חוקים מאד ברורים לז’אנר – גדול, נוצץ, קליט וגם מפתיע כמו ששואו צריך להיות.
אך יחד עם זאת בתוך החוקים אין גבולות וניתן להיות יצירתיים.
כל במאי עם התפיסה שלו, כל מדינה עם השיר שלה.
בדיוק כמו בחיים עצמם שכל פרויקט
על מנת שיצליח וישיג את מטרותיו דורש הערכות,
לימוד, תכנון שיתוף פעולה ומקצועיות.

בין אם זאת מסיבת בת מצווה של גילי או הפקת הספר השני
ו”ניצוח” על כל השותפים לפרויקט ועמידה בלוחות זמנים, שיווק וכו’.
כמו בחיים. יש חוקים מאד ברורים
אבל בתוך המסגרת שלי אני יכולה ליצור את החיים שאני רוצה .

לרוב התוצאות לא ידועות מראש וגם לא מובטחות,
לכן אני בוחרת לאתגר את עצמי ולמצוא הנאה בדרך ומהדרך.
ליהנות מהדרך זה האתגר הלא פחות חשוב מהתוצאה הסופית.

אם אתמקד רק בתוצאה הסופית- להיות חטובה,
למכור 20,000 ספרים או הניצחון המיוחל אני עלולה לספוג אכזבה אחר אכזבה
או ריגושים שחולפים מהר ומותרים אותי מותשת ומרוקנת עד הריגוש הבא.

אז אני משקיעה בהנאה מהדרך
ותמיד יודעת שכל עוד אני עושה את הכי טוב שאני יכולה
בנסיבות הקיימות זה עושה לי וסובבים טוב,
זו הסיבה שאני נהנית מאורח חיים בריא,
כי זו הדרך זה אמצעי ולפעמים על אף הכוונות הטובות,
התוצאות לא תמיד תואמות את מה שקיוויתי,
ועדיין אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה ושום הפסד
הוא לא סוף הדרך בדיוק כמו שניצחון היא לא סוף העבודה הקשה,
המאמץ והיצירתיות. גם ההפסד וגם ההישג שניהם נקודות
בדרך ולנו יש את הבחירה ממה לצמוח וממה לצנוח (:
היום בערב חצי גמר אירוויזיון תחזיקו אצבעות.
בהצלחה אימרי!