השבוע חולף במהירות. כמו אצל כולם. היומיום שסוחף, המטלות המחשבות וכל התוכניות שבראש שלי.

אני בונה את החיים שלי מחדש בכל כך הרבה מובנים.

אני מחזיקה חזק חזק ומשתדלת להגיד שהכל בסדר, גם כשלא ממש.

סאגת בית החולים השאירה אותי נטולת כוחות ועם פיגור במטלות.

פרויקט שהיה כמעט בטוח בעבודה נפל פתאום והשאיר אותי … קרא עוד

למפגש השני לא הגעתי.
הבן יקיר לי חטף דלקת בלבלב (!) ואושפז בבית חולים.
לא הגעתי. והייתה לזה משמעות בעיני.
חשבתי על המשפט הנדוש הזה שהאדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק.
אני ביקשתי רצף ושגרה מבורכת. ביקשתי מסגרת שתגן עלי (כן, כשאני לא מתרגזת שהיא סוגרת עליי) הנחייה ותמיכה.
והנה התוכנית משתבשת.
סימסתי למיכל. … קרא עוד

בפקק בדרך למפגש הראשון של “התוכנית: כל אחד יכול” חשבתי לעצמי האם יכול להיות שזה באמת היום הראשון של שארית חיי.

האם הפעם אצליח לעשות את מה שאני מאמינה שהבשלתי אליו בתהליך עמוק וארוך שנים.

שיאפשר לי להיות בטוב. בטוב עם הגוף שלי. עם עצמי. עם המשקל.

עלו וצפו כל מני רגשות. מצד … קרא עוד

תמיד תהיתי איך הכי נכון להציג את עצמי.

במה להתחיל.

מן הסתם במה שהתחיל אותי: אני עידית ילידת 1970 בת יחידה ואמא לארבעה שתי בנות ושני בנים 20-4

אני כותבת מהיום שעמדתי על דעתי. מילים הן פלא בעיני. יש לי בלוג באתר “סלונה” מזה שלוש שנים. “עידית מילים”

ואני יוצרת. בוראת עולמות מחומרים ובעיקר … קרא עוד