כבר שבוע ימים שאני רושמת.
יש לי פתק וירטואלי ב”פתקים” בטלפון ולפי שעה ביום אני רושמת מה אכלתי.
החלטתי לפעול לפי העיקרון של “נעשה ונשמע”.
החלטתי להניח בצד את ערימות ההסברים על למה לא נח, מתאים אפשרי לי.
ולעשות פשוט מה שנאמר.
אני מרגישה שהחיים מעבירים אותי תהליך של “אילוף”. ונמאס לי להילחם בזה.
וזה בסדר ... קרא עוד
11
פבר2015
לא ירדתי.
במשקל אני מתכוונת.
כבר כחודשיים שאני ומיכל מדברות את זה.
חודש שאנחנו מקפידות על פגישות, פנים אל פנים ובטלפון.
נוצרה בנינו כנות ופתיחות.
היא רואה דרכי. ומרשה לי לפעמים לראות לה את הלב.
משהו בה כובש אותי. לאט לאט.
וזה לא עניין של מה בכך.
אני אלופה במידור. ישבתי מול פסיכולוגית שנים ובחרתי בפינצטה
מה להגיד ובעיקר ... קרא עוד
11 בפברואר 2015מיכל צפיר
01
פבר2015
כשעידית מ”השנה שלי עם עידית” הציעה להעביר לצוות שלי סדנת קולאז’ שמחתי .
איזה כיף להעביר בוקר עם הנשים שאיתן אני עובדת עם יצירה, פטפוטים ואוכל טעים (כן היה אוכל טעים ובריא).
כולן הגיעו בהרכב מלא: פז המנהלת, שירה המעצבת, אורן המצלמת, נירית על השיווק, שרון הכותבת ואנוכי.
אומנם איום על בתיה עוזיאל ... קרא עוד
1 בפברואר 2015מיכל צפיר
29
ינו2015
בימים אלה של בחירות שכל משפט הוא סלוגן חתרני.
אפרופו “מפסיקים להתנצל” אני הפסקתי ממזמן. הקדשתי לזה פרק בספר שלי.
להתנצל זה דפוס חשיבה מעכב כי אחרי שהתנצלתי, פשוט לא עשיתי. וויתרתי.
להתנצל זה אומר שאת מרגישה שלא מגיע לך,
שאת לוקחת משהו שלא שלך
שאת מרגישה שאת “לא בסדר”.
שנים הרגשתי “לא בסדר” והתנצלתי.
שלא ... קרא עוד
29 בינואר 2015מיכל צפיר
26
ינו2015
אז “משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו…”
בחיי.
נכון. המון דברים חדשים התחילו אצלי בחיים בזמן האחרון.
אבל אני מדברת על משהו אחר לגמרי.
אסביר, בדרכי, זה חייב להיות מלווה בסיפור. אבל זה כל הכיף, לא?
השבוע הבן הצעיר משני בני, בן 11.5, השיג לעצמו יום חופש עם אמא.
לזכותו ייאמר שהוא “תופר” את העסקה על ... קרא עוד
26 בינואר 2015מיכל צפיר
18
ינו2015
בחוץ יורד גשם בלי הפסקה.
איזו מכבסה מצוינת למצפון שלי.
גשום וקפוא. כלב לא מוציא את האף מהבית. לא כל שכן אנוכי בעצמי.
כך חולף סוף השבוע. אני צוברת שעות מנוחה. מספיקה לצפות בסרט שחודשים אני מתכננת לראות.
ממלאת עוף בבורגול מלא, ערמונים גרידת לימון ומלא עשבי תיבול טריים.
אני מייצרת סדרה של שש עבודות ... קרא עוד
18 בינואר 2015מיכל צפיר
11
ינו2015
הסדנה הסתיימה. עידית ואני נפגשות לאימון פעם בשבוע. כשהיא לא מבריזה.
אני כל כך רוצה שעידית תצליח עד שלפעמים אני מרגישה שאני רוצה בזה יותר ממנה.
למה זה כל כך חשוב לי? האם ההצלחה של עידית תהיה גם הצלחה שלי? אני אומנם סוג של שותפה לדרך
אבל ההצלחה תשקף את היכולות של ... קרא עוד
11 בינואר 2015מיכל צפיר
11
ינו2015
טוב.
אז הברזתי.
לא ממש הברזתי.
היו לי סיבות של אמת.
הבטן כאבה ממש.
ונאלצתי ללכת לבנק לבקש הלוואה.
חרדת המוסדותבירוקרטיהפחדי העבר שבי.
ובתוך כל זה גם לפגוש את מיכל. המאירה, האנרגטית. הרזה…
לשבת מולה אל השולחן הלבן עם קערת הפירות ולהגיד את האמת.
שכלום לא זז.
שאני בלופ מתיש ומייאש ואולי טוב היה לו הייתה בוחרת ... קרא עוד
11 בינואר 2015מיכל צפיר
11
ינו2015
במטבח של מיכל.
עכשיו כשנגמרה הסדנה אנחנו אמורות להיפגש בכל שבוע למפגש אישי, אימון.
המטבח שלה לבן ומסודר, ובכל פעם שהגעתי השאלה הראשונה שלה הייתה האם אני רוצה לאכול. האם אני רעבה.
אני אוטומטית עונה שלא. תמיד. כי אנשים שמנים בדרך כלל לא אומרים בפה מלא שהם רעבים, כי אז יחשוב הצד השני, ... קרא עוד
11 בינואר 2015מיכל צפיר
05
ינו2015
מפגש רביעי. סיום סדרת המפגשים.
אני חושבת שמתחיל, בקטנה, ליפול לי האסימון.
מיכל כהרגלה מפוצצת באנרגיה, לפעמים חולפת לי המחשבה הזאת בראש: “על מה האישה לעזאזל?” “זה אמיתי?” ובכל פעם ששד החבלה שבי מופיע לערער ולסבך ואני יוצאת לבדוק את השטח אני מגלה שהאישה על שייק ירוק, על ... קרא עוד
5 בינואר 2015מיכל צפיר









