אז ככה.
מי שיש לה ציצים גדולים תבין מיד. ומי שלא. שתעשה כאילו.
הציצים שלי סיפקו לי לאורך השנים שלל אירועים ורגעים.
חלקם מצחיקים. חלקם מרגשים חלקם מביכים והיו גם כמה מעצבנים.
לאורך השנים הם ואני מקיימים מערכת יחסים של כבוד. אני מכבדת אותם בחזיות יקרות רצח והם,
הם מכבדים אותי בנוכחותם!

לזכותם יאמר שנוכחותם מורגשת יהי מה. עשרה קילו יותר או פחות לא מזיזים להם. הם עלי בטאבו. ככה זה.
והאמת אחרי שהשלמתי עם השנים עם כאבי הגב יוקר האחזקה שלהם והזיעה בקיץ אנחנו סוג של חיים בשלום.
היום הלכתי לראשונה בחיי לקנות חזיית ספורט.

מאז שאני מתמידה בצעדות שלי. ואפילו נהנית. (כן כן. זמן לעצמי. מוסיקה באוזניים. תחושת ניצחון וכל זה…)
הבנתי שמישהו נוסף צריך לשאת בנטל הכבד המוטל על החזיות לא ספורט שלי ועל הגב האומלל.
הגעתי לרשת היחידה בערך בארץ בה תיארתי לעצמי שאמצא חזייה שכזאת במידות שלי.
המוכרת מאירת פנים שלפה לי חזיית ענק יציבה כאילו נוצקה בגבס אבל בצבעים עליזים.
היא עזרה לי לחנוט את עצמי בה ונאנחה בנחת.
נו, היא אמרה תראי איך היא תופסת אותך!

נשפתי משהו חזרה תוך שאני נאבקת לנשום. החילוץ הביא עימו הקלה וזליגה כלפי מטה.
כוח הכבידה נותן את המיטב בכל מה שנוגע לציצים שלי!
בקופה עת נפרדתי מ350 שח. כן, אחזור שנית, חזיית ספורט אחת שלוש מאות וחמישים שקלים,
חשבתי לעצמי שזאת בכלל לא חלוקה שווה בנטל. אישה אחת צריכה לשאת גם בנטל הסחיבה
וגם בנטל הכלכלי שכרוך שכך?
לא מצאתי במצע של שום מפלגה סעיף על כך.
עדיין מחפשת….
יש#לי#חזיית#ספורט#משל#הייתי#כאחת#האדם#!!!