איך התחלתי לאכול חופשי?
עוד “חופש גדול” מאחורינו ותקופת החגים לפנינו.
האם החופש היה באמת גדול? או גדול עליכם? ואיך ההרגשה שלכם לקראת החגים? בכל זאת חגים = חופש מהעבודה, לא?
מה המשמעות של “חופש” בשבילכם?
השבוע, במהלך הרצאה שלי נשאלתי על ידי משהי מהקהל ” תגידי מיכל, לא מפריע לך שאת לא יכולה לאכול חופשי כל מה שבא לך?”
אלו הן השאלות שהכי משמחות אותי.
עניתי: “אני יכולה לאכול חופשי ואני אוכלת חופשי כשאני רעבה, יש לי את החופש לבחור מה לאכול”.
לפי המבט שלה הבנתי שהתשובה שלי לא הייתה מספיק משכנעת, אז בהנחה שאולי גם אתכם לא שכנעתי, אסביר.
אין קשר בין לאכול מה שבא לי ולהרגיש חופשי.
אני מרגישה חופשיה כשאני בוחרת מה לאכול, מתי לאכול וכמה לאכול.
ואיך לדעתכם הרגשתי כשסבלתי מעודף משקל?
אני אחסוך לכם את הניחושים – הרגשתי כבולה, שזה ההיפך הגמור מחופשיה, הייתי מתוסכלת כי לא היה לי את החופש לבחור ללבוש את הבגדים שאני אוהבת, אלא נאלצתי לבחור רק מבין הבגדים שעלו עלי, לא היה לי את החופש ללכת ברגל מרחקים ארוכים כי היה לי ברור שלא אעמוד בזה, נאלצתי לוותר על אירועים חברתיים כי היה לי קשה לשאת את המבטים והביקורת בתקשורת שלא חדלה להתעסק בעובדה ששמנתי.
חופשיה לא הרגשתי.
אורח חיים בריא מבחינתי זאת המודעות לחופש הבחירה, אני מאמינה שכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמינו ויש לנו את החופש לבחור איך להשיג את ההרגשה הזו.
אני בוחרת לאכול חופשי פירות וירקות כי זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי ועם הגוף שלי, תוך כדי הארוחה וגם אחריה. לא בגלל שאני בדיאטה (איתן הפסקתי לפני 9 שנים).
אני בוחרת חופשי כמה פעילות גופנית לעשות (ולא לא לעשות), ובאיזה שעה לקום בבוקר כדי להספיק לעשות את כל מה שבחרתי.
אז נחזור לרגע לאישה בקהל, אותה שאלתי: “את אוכלת חופשי מה שבא לך?”
“כן ברור”.
“ואיך זה גורם לך להרגיש?”
היא חשבה שניה וענתה “כמו שאת רואה אני רחוקה מלהיות רזה, אז ברור שבאותו הרגע שאני אוכלת אני מרגישה טוב אבל אחר כך אני מרגישה רע מאוד עם עצמי”
וכשאת בחופשה, איך את מרגישה? “האמת אני בלחץ. כשאני יוצאת לחופשה אני כבר יודעת שאני אעלה במשקל ואני באמת עולה!”.
למה צריך להיות בלחץ בחופש? חופש לא אמור להיות ההיפך מלהיות בלחץ?
מי החליט שצריך לעלות במשקל, בחופשה? בחגים? בימי הולדת?
אז מה זה חופש? לאכול חופשי מה שבא לכם? או לבחור חופשי את מה שבאמת יגרום לכם להרגיש טוב, בטווח הקצר וגם בטווח הארוך? או בקיצור – לאכול חופשי? או להיות חופשי?
חופש. חופשי. חופשה. זה מעבר לתאריך בלוח השנה, זאת תפיסת עולם ומחשבה, כשאנחנו מנהלים את חיינו באופן בריא גוף ונפש, אנחנו יכולים באמת לחוש חופשיים.
בכל פעם שאני שומעת את המשפט “די תאכלי חופשי, היית חמודה גם כשהיית שמנה!”
אני מחייכת ועונה “כשסבלתי ממשקל עודף והייתי על גבול הסוכרת לא היה בזה שום דבר חמוד, ובוודאי לא תחושה של חופש”
אז איך מגיעים לתחושה הזו של החופש? לומדים, בדיוק כמו שלומדים שפה חדשה, ברגע שיודעים אנגלית אפשר לדבר חופשי, ברגע שלומדים את עקרונות התזונה הבריאה אפשר לאכול חופשי.
נדרשים לשם כך רק – סבלנות ותרגול.
מניסיוני, אין באמת דרך אחרת שבה אפשר לרכוש שפה חדשה, להתפתח ולפתח בעצמינו תחושת חופש.
החגים בפתח ואיתם יגיעו הכותרות המפחידות בסגנון “גם השנה אנשים יעלו במשקל חופשי
בין 2-5 ק”ג” אבל אני יודעת שאלי זה לא נוגע כי אני בחופש.
אני חופשיה.
כל השנה.
כולל חגים וחופשות ובעיקר לובשת חופשי את בגד הים שאני אוהבת.
תגובות
עדיין אין תגובות.