כשהטמפרטורות עולות והבגדים יורדים וכל מדורי האופנה כבר סוקרים טרנדים קיציים?
איך את מרגישה?
זוכרת את השיר "הכל אני יכול בחופש הגדול…" ?
את ההרגשה השמחה כשהיינו ילדים?
הכיף הגדול של הקיץ, עם הים והבריכה…
ברכה, ים ו… בגד הים.
כן כן בגד ים.

והיום?
מה את מרגישה כשאת חושבת על ללכת לים או לבריכה?
"איזה כיף " או "סבל בלתי יתואר ובושה".
רק מעצם המחשבה ללבוש בגד ים ולחשוף את גופך קבל עם ועדה?
אני זוכרת טוב טוב את ההרגשה.

זוכרת לא מעט קיצים בהם לקנות בגד ים,
לא כל שכן גם ללבוש בגד ים היה תענוג קטן מאוד עבורי.
אבל האמת שמעולם לא ויתרתי על הליכה עם הבנות לים ולבריכה.
אני הייתי (כול כולי) שם בכל משקל ובכל מצב.

גם בתקופות הכי שמנות שלי, בתוך המים עם השפריצים והתלתלים והעודפים.
בתמונה פה למטה למשל, הילדות התלבטו מי הייתה בבטן כשהיא צולמה?
אני עדכנתי אותן שאף אחת לא הייתה שם. רק אני.
היום כשהן גדולות (ומעדיפות ללכת לים עם החבר'ה ולא עם אימא..),
אני מודה על כך שלא ויתרתי על אותן שעות של תענוג צרוף איתן בבריכה.
מגיעות הביתה עייפות ומותשות ונרדמות מהר 

אז יש לי בקשה אישית ממך:
אל תחכי לרדת 5 ק"ג בשביל ללכת לים.
גם אם את לא מתה על עצמך בבגד ים,
אל תוותרי על הרגעים הקסומים עם הילדים, בכיף שלך ושלהם,
(לא מכירה דרך צוננת יותר ונעימה יותר להעביר אחר צהריים קיצי עם הילדים).
אלה רגעים שלא יחזרו.

והק"ג?
ירדו.
אבל הם בטוח לא צריכים לעצור אותך מללכת לים ולבריכה עם הילדים שלך.
כאן ועכשיו כי זה מה שיש לנו אז למה לחכות לקיץ הבא?